המדריך המלא לכתיבת סקירת ספרות

מה היא כן ומה היא לא

סקירת ספרות  הינה חלק בתוך עבודת מחקר או סמינריון עיוני /מחקרי, הסוקר לעומק ולרוחב את הספרות הקיימת על נושא , בכדי להאיר על מה שכבר ידוע לנו כחוקרים . סקירת הספרות מהווה תקציר הספרות בתחום , אולם חשוב יותר, זוהי סינטזה והערכה של הספרות . סקירת ספרות איננה מסמך הסבר ואינה מסמך היכרות עם נושא. מטרתה היא לסקור ולהביא לקוראים את מה שהחוקרים אומרים או לא אומרים על הנושא שבחרנו .

נקודת המבט על סקירת הספרות צריכה להיות כזו: זהו אינו מסמך על נושא מסויים. זהו מסמך של מחקרים על נושא מסויים.

לכן, כשיש בידינו כבר שאלת מחקר מסויימת על נושא(אם לא בחרתם נושא עדיין כדאי להציץ בפוסט הבא על בחירת נושא), נלך אל הספרות ונמצא מה חוקרים אחרים יודעים על הנושא שבחרנו, מה הם לא יודעים מספיק, מה נחקר בתחום ומה לא נחקר עדיין, האם המחקרים שנעשו עד כה אמינים וניתן לסמוך על תוצאותיהם? היכן הפערים בידע הקיים? ברגע שתקבלו תשובות לשאלות הללו, תהיה לכם סקירת ספרות מצויינת.

מדריך מועיל מאוד של צוות אוניברסיטת מייסי לכתיבה נכונה של סקירת הספרות

מטרות סקירת הספרות.

ישנן מספר מטרות כלליות לסקירת הספרות:

א.לקבוע מה ידוע על נושא או תחום

 בגיבוש סקירת ספרות נדרש לרפרף על פני כמות גדולה של מחקרים קשורים( איך תדעו שהם טובים לכם? קראו בפוסט שכתבתי על "האם המאמרים שבחרתם טובים לעבודה מחקרית ?),  כדי לספוג ולו רק חלק קטן ורלוונטי של הספרות שיסיע לנו להבין מה ידוע ומה לא על נושא שבחרנו לעבודת הסמינריו.  סקירת הספרות מתבוננת על הפערים והחללים בספרות המחקרית הקיימת, היא מתארת את המחלוקות בתחום ואת הנקודות בהן המחקר טרם נגע בצורה מעמיקה. הספרות נוגעת במידע אובייקטיבי בעיקרה ולכן, נשים בצד דעות אישיות של חוקרים, הטיות העולות מן המחקרים בתחום ונמנע מלהביא אג‘נדות של חוקרים מסויימים.

ב.לזהות את המקורות הראשוניים במחקר התחום הנוכחי.

בתחומי מחקר רבים תמצאו מספר מצומצם של חוקרים ראשיים, כאלו שהניחו את היסודות לחקר התחום או כאלו שחוקרים רבות את התחום ומייצרים בו זרם מחקרים רב . כדאי לקרוא את המחקרים הראשוניים הללו מכיוון שהם מביאים את המחקר ללא מסננת פרשנות של חוקרים אחרים. תוכלו ליצור בעצמכם את הפרשנות האישית שלכם לממצאים של המחקרים הראשוניים בלא להישען על מחקרים אחרים. לצדם של מאמרי חוקרים ראשיים ומקורות ראשוניים, תמצאו מחקרים שמשלבים כבר פרשנות ומוסיפים נדבך נוסף על המחקרים הראשוניים הללו, אלו הם מקורות "שניוניים". במחקרים אלו תקבלו את המסקנות ואת הרקע הספרותי "מעובדים" ומפורשים כבר. לא יהיה מקום לעיבוד החומרים התיאורטיים מצדכם .

ג.לזהות את ההתפתחויות והמגמות במחקר תחום

באמצעות סקירת הספרות  תוכלו להבין מהן האסכולות הדומיננטיות בתחום?, מהם הנושאים העיקריים שנבחנו?, מה תחומי המחקר העיקריים? , אלו תחומים קלים יותר למחקר מאחרים? , האם הנושאים הנחקרים ביותר הם הקלים ביותר או החשובים ביותר למחקר? כיצד ניתן לסווג ולארגן את החומר שנחקר?

מהו רוחב הנושא המתאים לסקירת ספרות

א. יתר צמצום – אם הנושא שבחרתם לעבודה הוא צר מידי, לא תוכלו למצוא מספיק מחקרים לגביו ואת מה  שכבר מצאתם, תתקשו לחבר בצורה טובה לתחומי מחקר אחרים שמהווים בסיס לחשיבה המחקרית בתחום. בנוסף, גם אם תמצאו מאמרים הם עלולים לגרום לכם להתכנס לתובנות שכלל לא יהיה ניתן להכליל אותן על אוכלוסיות, תופעות או אירועים אחרים (עוד על חיפוש נכון של מאמרים) .

ב. יתר הרחבה- אם הנושא שבחרתם רחב מידי  לא תוכלו להשתלט עליו. לדוגמה, נסו לחשוב על דרך להתמקד בנושא עבודה כמו "גלובליזציה" ," שער חליפין בסין" או "לקויות למידה" . אם אתם מרגישים שידרש לכם להקדיש את כל ימי חייכם לקריאת הנושא שבחרתם , זו נורת הזהרה חשובה.

ג. הנושא צריך להיות פשוט נכון- הנושא שתבחרו אמור להיות איפוא שהוא באמצע בין צר מידי לרחב מידיי. לעיתים, לאחר שעיינתם בספרות המחקר, תדרשו להרחיב מעט את הנושא שבחרתם או שתסיקו מהספרות שהנושא שלכם צר מידי . תוכלו באמצעות הספרות שכבר מצאתם לנסות להרחיב את הנושא. תוכלו להתחיל בנושא שנראה לכם מתאים (באמצע בין רחב מידי לצר מידי) ולפתע תמצאו שיש עליו יותר מידי חומרים או מעט מידי חומרים ממה שציפיתם למצוא. זהו תהליך של חיפוש וטעייה.

 כיצד תדעו אם כן שהנושא שלכם מתאים ? להלן הסימנים:

1 . לוקח לכם זמן סביר להתחיל למצוא מידע על הנושא

2. אתם מוצאים בין 6-12 מאמרים בנושא (למדו איך להשתמש ב Title למיקוד החיפוש)

3. אתם ממשיכים להתקל באותם מחברים

4. רק חוקרים אחדים נראים לכם באמת מומחים בתחום (הם מצוטטים במחקרים רבים שעברו תחת ידיכם בסריקת המאמרים ).

ארגון סקירת ספרות- נקודות חשובות

 א. הסקירה צריכה להיות מתוחמת ומחולקת לתתי נושאים .

במילים אחרות , יש להשתמש בכותרות ותתי כותרות באופן יותר חופשי... יהיה מאוד מעייף ואולי אף תרגיז את בודק הסמינריון שלך העובדה שהוא נדרש לקרוא שני עמודים ויותר ללא כל כותרת משנה שתמקם אותו ב"סיפור" העבודה . תתחילו עם פסקת  הקדמה קצרה במבוא שנותנת את סיפור הנושא,  פרקו את הסיפור לנקודות ציון והסבירו מהם הגורמים  הפועלים ובאיזה אופן מתפתחת ההשפעה של גורם אחד על השני .

ב. חברו את הקורא ל"סיפור" שלכם

סיפור התפתחות העבודה מהווה את מפת הדרכים עבור הקורא שעימה הוא יכול להתמצא בעבודה . את "סיפור " העבודה אנו פורסים כבר במבוא. לאחר מיכן בכל תחילת פרק מראשי הפרקים של סקירת הספרות, נקשר אל הסיפור הכללי . זה ייצור כתיבה מהודקת יותר , מחוברת יותר ללב הסיפור של העבודה ויסייע לכם לשמור על עיקביות ועל בהירות התפתחות הסקירה.

אם לדוגמה אתם כותבים עבודה על השפעתה של התרבות הארגונית על דפוסי אפליה בשוק העבודה פיתחו בתאור של פסקה המתאר את ה"סיפור" של העבודה. הפרקים הבאים של סקירת הספרות ירחיבו את "הסיפור" על כל היבטיו. סיפור יכול להיות בנוי לדוגמה כך (דוגמה מופרכת..):

שוק העבודה בישראל מתאפיין בחלוקה תפקידית ומקצועית ברורה למדי . כך שגברים מועסקים במקצועות מסוג X  ונשים מועסקות במקצועות Y .  חלק נכבד מן החלוקה המקצועית קשור לתרבות הארגונית בארגונים עיסקיים ומוסדיים שמתבססת על מאפיינים של גבריות . מימדי גבריות אלו מסייעים לגברים לצמוח בארגון ולהגיע למשרות בכירות בעוד נשים נדחקות בהיררכיה ואינן מצליחות במקרים רבים לשבור את תקרת הזכוכית.

כעת, כל פרק מסקירת הספרות תפתחו בשלושה משפטים שיחברו את הקורא אל הסיפור, מה שיבהיר לו כיצד מתחבר הפרק שהוא עומד לקרוא לסיפור הליבה. זה יכול למנוע מהקורא הפוטנציאלי של עבודכם (במקרה זה , המדריך) לשאול שאלות כמו:

מהיכן צץ הפרק הזה?

איך הוא קשור לנושא?

למה דווקא כאן ולא במקום אחר בעבודה?

הקדימו לסייע לשופט העבודה לייצר תמונה ברורה של "מפה" (במבוא) וקישור אליה בכל תחילת פרק בסקירת הספרות.

ג. שמרו על אובייקטביות

זו אחת המשימות הקשות לכותבים מנוסים וגם לכאלו שאינם מנוסים . גם אם הנושא יקר ללבכם מאוד וגם אם יש לכם רקע קודם בו, אתם חייבים להביא את כל הצדדים שעולים בממצאים, גם אם הם לא עולים בקנה אחד עם הבנתכם או תפיסתכם את הנושא.   סקירת ספרות היא לא הפרק הנכון לבחור צד או לגבש עמדה בנושא הנבחר. חשוב להקפיד על דיווח פורמאלי ומאוזן בכל הסקירה.

ד. גבו כל אמירה שלכם

טענתם טענה? הבאתם נתון? ציינתם מגמה ? תארתם מחקר מעניין? אל תשכחו לציין מי הוא הכותב שממנו שאבתם את המידע. אתם לא יכולים להסתפק רק באמירה כללית כגון: "החוקרים טוענים " לאמירה כזו יש תמיד לצרף מקור כמו למשל: "חוקרים רבים (כגון: DDD,2013 ;vvv,2010) מציינים כי....". אם לא תקשרו את האמירה/מידע  למקור, קורא העבודה עלול לתהות מהיכן האמירות האלו? האם הן מבוססות?  זה לא יוסיף לכם ציון אלא יגרע ממנו.

ה. בצעו ניתוח של הספרות המחקרית – אל תסתפקו בתקצור שלה

אם אתם רק מתקצרים את המאמרים שמצאתם לסקירת הספרות, תחטאו למטרה האמיתית של סקירת הספרות. במקום להכין קיצור של הספרות והמחקרים, התמקדו בהבאת הממצאים העיקריים בה. שלבו בין פסקאות שמתארות מה חוקרים אחרים עשו ,כיצד חקרו ומה קיבלו במימצאיהם . אין לקצר מחקר שלם ולהכליל אותו בסקירה.  

כללי אצבע כלליים לכתיבת הסקירה:

1. אל תשתמשו בגוף ראשון בסקירת הספרות ( לפוסט מתי להשתמש בגוף ראשון בעבודת הסמינריון?). שמרו על פורמאליות ועל העקרון שאתם בעצם "מדווחים " באופן רשמי על המחקרים בתחום. לכן, שמרו על התנסחות רשמית ועל נימה של דיווח בדברכם. המנעו מתאור של פעולות בגוף ראשון . אל תשתמשו במילים כגון "שלי", "שלנו" , "אנחנו", "בדקתי"," בדקנו", "לדעתי", וכדומה.

2. אם אתם ממש חייבים להשתמש בגוף ראשון, עשו זאת באלגנטיות, לדוגמה: "החוקר מציין" (החוקר כמובן הוא אתה) או "הנסיין ביצע את מהלך המחקר הבא....." .

3. אל תשתמשו בקיצורים וראשי תיבות. רשמו את המילה כולה גם אם זה מעט מעיק. במקום בי"ס רשמו: "בית ספר" , במקום המילה:"כיוב." רשמו : "כיוצא באלו". במקום תמ"ג ציינו : "תוצר מקומי גולמי " וכן הלאה ....

4. פתחו כל תאור לגבי משתנה בהגדרה פורמאלית.  זכרו שלא כולם מכירים את המשתנה/משתנים  שעליהם אתם כותבים את העבודה . חשוב ליישר קו ולהגדיר כבר בהתחלה.

5. אם אתם מתארים מחקר או טיעון ספציפי של מחבר, דאגו להתחיל את הטיעון או לסיים את הפסקה עם הפנייה למקור. לדוגמה: החוקרים VVV(2010) טוענים ש....

6. במידה והחלטתם לתת תיאור כוללני יותר של הנעשה בתחום ולהביא ממצאים כלליים , המנעו מלהתחיל משפט כגון  "חוקרים רבים מציינים ש.... " בלי להצמיד לו 2-3 מקורות.

זה יכול להיות כך : חוקרים רבים (כגון: כהן,2005 ; וסרמן,1998; ווסרמיל,1998; שבתאי,2008), מציינים כי . ...

7. המנעו ממשפטים נחרצים מידיי כגון:" הממצאים חד משמעיים  בנושא" , או "כל החוקרים מסכימים כי ...". שמרו תמיד על צניעות ושמרנות בהצגת הנתונים או תאור המגמות ובמקום משפטים  אלו השתמשו לדוגמה במשפט: מרבית החוקרים סבורים כי .... או הממצאים נוטים לכיוון ....

8. זיכרו תמיד להבדיל בין חוקרים שמתארים את מחקרם לבין חוקרים שטוענים טענה (לגבי תיאוריה  מסויימת או לגבי מחקר אחר שבוצע). כאשר מאזכרים בסקירת  הספרות חוקרים שמביאים את ממצאי מחקרם, נאזכר אותם במשפט: "החוקרים BNNN& V (2011) מצאו כי ...." או "הביאו עדות מחקרית לפיה" .

חוקרים שמתייחסים למחקרים אחרים או לטענות אחרות של חוקרים, יש לציין כך:

"החוקרים BNNN&NNN) (2011) טוענים כי או סבורים .

9. הביאו ציטוטים של חוקרים אחרים אבל אל תגרמו לעבודתכם להראות כמו רצף של ציטוטים . המלה ציטוט, מתכוונת להכנסת אמירה או משפט של חוקר אל תוך מרכאות. בעיקר נביא ציטוטים כאשר אנחנו רוצים להביא הגדרה למשתנה . במקרה זה נרצה לדייק בדברים ולהביא אותם בדיוק כמו שהביא אותם כותב ההגדרה. החלטת לצטט? הקפד להביא את המקור המלא (שם משפחה ושנה)  ואת מספר העמוד בסיום הציטוט. לדוגמה:  כהן (1998) מגדיר ערך עצמי כ" ....." (עמ,1 ).

10. סקרו את כל סקירת הספרות, לא רק את זו שעימה אתם מסכימים. שמרו על אובייקטיביות. הביאו עדויות מחקריות שתומכות ולא תומכות בהשערות המחקר שלכם. אלו שתומכות בהשערות המחקר שלכם יעזרו לכם לחזק את הרציונל להשערות המחקר. אלו שלא תומכות יעשירו את סקירת הספרות ויהוו בסיס לדיון במקרה שההשערות שלכם לא יאוששו.

11. ודאו עם המרצה עם כמה מאמרים אתם נדרשים לבסס את סקירת הספרות שלכם. תבינו ממנו האם אתם נדרשים להשתמש רק בחומרים מחקריים איכותיים או שתוכלו גם לסטות מעט ולהיעזר בתכנים פופולאריים יותר כמו כתבות או דפי אינטרנט עם ממצאים.

12. הבדילו בין סיכום הידע על נושא מסויים ( לא נכון לעשות !!) לבין תאור של מה אומרים המחקרים על תחום מסויים. כך לדוגמה, במחקר על השפעת הודעת  חלוקת דיבידנד על תשואות, הביאו עדויות מחקריות על תגובת השוק להודעה על חלוקת דיבידנד!

13. השתמשו בעיקר בספרות המעודכנת ל- 10 השנים האחרונות – זהו כלל אצבע שאמור להשאיר את המחקר שלכם רלוונטי ומעודכן עד כמה שניתן. החלטתם להסביר תיאוריה מסויימת? הביאו את דברי החוקר או החוקרים החלוצים בתיאוריה זו גם אם המאמרים שלהם וותיקים יותר . הקפידו לתאר את החוקרים האלו באופן דומה לזה: "מחקר חלוץ של...." או "במחקרים מוקדמים או " במחקר משפיע של ..... נמצא כי ".  

איך לנתח ולערוך סינטזה בספרות המחקרית

אחת הפעולות הקריטיות שנערכות בסקירת הספרות היא ניתוח ושילוב בין מחקרים . סקירת ספרות אינה מהווה רק סיכום של הספרות . הסקירה סוקרת את הספרות המחקרית וקושרת אותה לכדי חיבור שלם , קוהרנטי המתפתח בצורה הגיונית . בדרך זו נוצרת משמעות אחרת לממצאים הרבים והמבוזרים שנאספים בסקירה.

 אז איך לבצע את הניתוח והשילוב?

חפשו תבניות – מה דומה בין המחקרים שמצאתם, אלו נושאים חוזרים על עצמם? אלו תיאוריות חוזרות בכל המחקרים. אם פריטים אלו מופיעים שוב ושוב כנראה שהם מהיסודות בתחום וכדאי להתייחס אליהם בסקירת הספרות. 

בצעו השוואה והנגדה- בצעו סקירה משווה ומנגידה ( מה שדומה ומה שונה) . תארו למה מחקר אחד אומר דבר אחד ואלו אחר סותר את הדברים הללו? האם המחקרים הללו נערכו בצורה שונה? האם האוכלוסיות שלהם שונות? האם כלי המחקר ששמשו אותם שונים? האם הם משתמשים באותן הגדרות של משתנים ?

התבוננו במתודולוגיות המחקריות – נסו להסיק האם שיטות המחקר נאותות? מהו סוג המדגם ? נוחות, יירוט או שמה היתה בחירה מובחנת של נבדקים? .  מהן החולשות של השיטות המחקריות שנערכו במחקרים שנסקרים?

האם הממצאים עיקבים- בחנו האם הממצאים במחקרים עיקביים . האם נמצא שאופן גורף שקיים נניח קשר שלילי, או האם נמצא קשר גורף שלילי? האם נמצאו תוצאות מעורבות שבחלקן שליליות ובחלקן חיוביות? האם הממצאים העיקביים הושגו באמצעות אותה שיטת מחקר? מדוע יש ממצאים מנוגדים  בין המחקרים הנבדקים?

שלבו את הממצאים -  רק לאחר ניתוח מעמיק של הממצאים בנושא הנבדק, כתבו את העדויות המחקריות שמצאתם בצורה ברורה, מתפתחת ועקבית. חלקו לתתי פרקים אם נדרש . וודאו שכל תת פרק שהצבתם דן אך ורק בממצאים הקשורים אליו. מצאו תבניות מרכזיות בממצאים – אם המחקרים מראים ממצאים שונים חלקו את הסקירה לספרות מחקרית שתומכת בממצאים לגבי קשר עם משתנה X , שאינה תומכת בממצאים הקיימים לגבי קשר עם משתנה  X ותת פרק שדן בספרות המחקרית שאינה מוצאת כל קשר ביחס לקשרים שבין המשתנים .

ששת השגיאות הנפוצות בכתיבת סקירת ספרות

שגיאה ראשונה-

הצג את עמדך ואז תביא מחקרים תומכים.  בסקירת ספרות נדרש מיכם להביא את כל הדיווחים או כל המגמות בממצאים לגבי הנושא, לא רק את מה שמאשש לך את הטענה או ההשערה. אל תתפסו לעמדה אחת או מתודולוגית מחקר יחידה בסקירת הספרות. תארו את כל העמדות, הדיגשו את המרכזיות בהן והביאו תוצאות ממגוון שיטות מחקר. סקירת ספרות טובה תנסה לאזן בין כל הממצאים ותשלב ביניהם בצורה פרופורציונאלית. 

שגיאה שנייה-

תאור המחקרים כרשימה.

המנעו מלבנות את סקירת הספרות באופ שיציג את החוקרים ואתר ממצאיהם בצורה שבלונית הדומה ל"רשימת קניות" .   תיאור ממצאים באופן הבא:

החוקרים AA (XXXX) מצאו כי .........................................

החוקרים BB (XXXX) טענו כי ............................................

החוקר C ( XXXX) מציין גם הוא כי.....................................

מייצר פסקאות משעממות בעלות צורה תבניתית של רשימה ובפסקאות אלו אין גם מקום לאינטראקציה כל כך חשובה ומתבקשת בין עדויות החוקרים המובאים בה.

שגיאה שלישית-

שימוש במקורות לא מהימנים –  כאשר אתם מתחילים לסקור את הספרות המחקרים בתחום הנבחר, נסו להתבסס באופן מוחלט על מאמרים מכתבי עת מחקריים בתחום. היכן משיגים אותם? במאגרים הבינאוניבריסטיים , או בצורה המובנת יותר : Jstore, Proquest, science Direct .   גם גוגל סקולר יכול לסייע אולם כדאי להיות בעלי נסיון מסויים בזיהוי של כתבים מחקריים אל מול כתבים מקצועיים (דוחות עבודה) ולא מחקריים . מנגד, המנעו מלבסס את המחקר שלכם על מקור יחיד / על כתב עת יחיד או על קובץ קטן מידי של מאמרים. תמיד שאפו לגוון את המקורות תוך דביקות בשמירת איכותם המחקרית .

שגיאה רביעית

תקצור ותרגום במקום ניתוח –

דיווח על מחקרים באמצעות תקציר אינו נכון מבחינה מחקרית. הספרות המחקרית אמורה לנסות לזהות מגמות, זרמים, הבדלים בין גישות. אתם צריכים לנתח את המידע  כדי שהקורא יוכל להבין את הכיוון שלו ולהסתייע בו בהמשך להבנת הממצאים שלכם. הפכו את גודש המחקרים שאספתם לתוכן מובנה, עיקבי, מתפתח . שמרו על היררכיה במידה שנדרש (במחקר היסטורי הביאו את הסקירה תוך התחשבות בסדר תאריכי נכון) .

שגיאה חמישית-

פסקאות ללא ציטוט – הקפידו להתחיל או לסיים כל פסקה עם ציטוט של מחבר או מחברים . פסקה ללא ציטוט עלולה להעלות תהיות לגבי מקורה.

שגיאה שישית-

פסקאות וראשי פרקים ארוכים מידי –

הימענו באופן כללי מכתיבת פסקאות טקסט ללא מרווחים והמנעו מכתיבת פרקים ארוכים ומעייפים. כתבתם 5-6 שורות, עצבו אותן כפסקה (כנסית "זיך" פנימה בתחילת הפסקה באמצעות כפתור TAB)  ועברו לכתוב את הפסקה הבאה.  אתם רואים שפרק מסויים מתפרס לכם על 2 עמודים או יותר? הכנסו תתי ראשי פרקים שיעזרו לקורא להבין למה התכנים קשורים יותר .

מעוניינים להיעזר בסמינריון בלי לאבד את התואר? מלאו פרטים ונחזור אליכם מיד !

עשו לנו לייק כדי שנוכל לדעת אם המאמר עזר .

נשמח לשמוע ממך הערות או הצעות לשיפור והרחבת תכני ההדרכה