מה הנושא שלך ?

הסמינריון יכול לעלות ביותר משאבי זמן ואנרגיה ממה שתכננו. אחת התחנות הראשונות שגוזלות זמן יקר, הוא שלב בחירת הנושא. לנושא זה הקדשתי פוסטים באתר סקולרי ואני נתקל בקושי הזה אצל מעל 90% מהסטודנטים שמגיעים לייעוץ ללא נושא ברור. לכן, האבחנות שלי בתחום זה יכולות לסייע לכם מאוד. אז למה סטודנטים מסתבכים כל כך עם בחירת נושא? יכולות להיות לשאלה זו 3 הסברים עיקריים: לא יודעים היכן לחפש, בחירה לא מושכלת של נושא או ביצוע תהליך בחירה הפוך .

1. לא יודעים היכן למצוא אותו

מה עושים:

1. אם אתם טיפוסים שאוהבים ללכת על בטוח, בחרו נושא שהשתמשו בו כבר. איך? שואלים בספרייה או את המרצה אם יש רשימה קיימת של נושאים ששמשו בעבודות קודמות בקורס. דרך נוספת היא לנסות לחפש במאגרי העבודות המוכנות נושאים שיכולים להתאים לכם. רשימת נושאים לעבודות תוכלו למצוא גם בסילבוסים של מרצים שמלמדים את אותו הקורס רק במוסד לימוד אחר.
2. אם אתם טיפוסים עצמאיים שלא חוששים להגדיר בעצמכם את הנושא, נסו לחפש ברשימת המקורות בסילבוס של הקורס שלכם מושג שחוזר על עצמו או קשרים שחוזרים בין משתנים שקשורים לקורס. תפתחו את ספר הקורס, מאמר או מקראה שמשמשים בקורס ותנסו לדוג מהם מושגים, קשרים בין משתנים ורעיונות שיכולים להוות בסיס.

אם אתם מכירים מספיק טוב את גוגל סקולר או את המאגרים האקדמיים (Ebscho, Elsevier, Proquest ודומיהם) בצעו חיפוש של מאמרים עם מושגים מהקורס שמעניינים אתכם ואל תשכחו להכניס את הביטוי  " connection between" או ביטוי דומה שיזהה מאמרים עם קשר בין משתנים.

בגדול, הייתי ממליץ לערוך מחקר קטן על נושא עבודה אפשרי, בעיקר כאשר אין בידכם מידע לגבי היקף החומרים האקדמיים שיש לכם עליו.

זכרו, חיפוש מאמרים הוא תהליך של חיפוש וטעייה בעיקר לגבי נושאים חדשים.  

כך אני ממליץ לכם לערוך חיפוש אחר נ ושא חדש לעבודה:

איור 1 : שלבי חיפוש מאמרים בנושא חדש

טיפ: למה הכוונה ב"מספיק מאמרים"? הכוונה היא לקחת בחשבון שחלק מן המאמרים שאנו מוצאים, כלל לא יעמדו בקריטריונים של רלוונטיות מלאה לנושא. לכן, התאמצו למצוא כמות מאמרים כזו שגם אם ירדו ממנה בסינון מאמרים, עדיין וייתרו מספר המאמרים הנדרשים על יד המרצה לביסוס העבודה.

הסבר לתהליך שמובא באיור 1

התהליך שמתואר למעלה, מתייחס למצב סביר בו לסטודנט אין כל מושג על מה הוא יכול לכתוב עבודה, אין בידיו רשימה של עבודות משנים קודמות והוא עומד לפתח בעצמו את הנושא. גם כאן, יש להבין קודם כל איזה סוג עבודה נדרש לכתוב: עיונית או מחקרית.

שלב ראשון באיור: יש מספיק מאמרים המתמקדים בקשרים פשוטים?

נניח שאנו מעוניינים לבחון במחקרנו כיצד אינטרנט משפיע על צריכה של תרבות ופנאי בקרב אוכלוסיה מסוימת. ראשית נתחיל לחפש מאמרים שדנים בקשרים הללו:

ואם יש, ננסה לחפש מאמרי ליבה שכוללים את כל המשתנים:

שלב שני באיור: יש מספיק מאמרים שנותנים לקשרים שלי טוויסט?

בשלב זה ננסה למקד עוד יותר את כיוון העבודה. במידה ויש מספיק מאמרים בנושא, ננסה להבין על איזו אוכלוסיה נבדקו יותר מאמרים? האם על מתבגרים? ילדים? מבוגרים?. כאן יש לשים לב לשני סוגי העבודות (עבודה עיונית ומחקרית).

בעבודה עיונית

אם העבודה שלנו היא עיונית (כזו שאינה דורשת מאתנו לנתח סטטיסטית), נעדיף להתייחס למאמרים שמדברים על אוכלוסיה שנסקרת הכי הרבה. כאן אנו הולכים על בטוח. בעבודה כזו, אין מקום למשתנים או מאפייני אוכלוסיה שאין בידכם מאמרים לגביהם.

לדוגמה , שאלת המחקר הבאה:

תרומת גודל הארגון לפערי השכר בין גברים לנשים בתעשיות עם טכנולוגיות מסורתיות

אתם חייבים לוודא שיש לכם כמה מאמרים שמכסים עבורכם בצורה המלאה ביותר את המשתנים ( גודל ארגון ופערי שכר)  וכן די מאמרים שמכסים בצורה מדויקת את האוכלוסייה שאותה אתם מעוניינים לסקור (סקטורים בעלי טכנולוגיות מסורתיות).  אם לא מצאתם מאמרים שמתייחסים לאוכלוסיה שאתם רוצים לבדוק בה את פערי השכר: סקטורים עם טכנולוגיות מסורתיות, לא תוכלו להתקדם בעבודה המסווגת עבודה עיונית.

סרטון מועיל בעברית לחיפוש נושא של אונ. חיפה

בחירת נושא לסמינריון - סרטון 2 אוני. חיפה

בעבודה מחקרית

בעבודה מחקרית (כזו שאנו צריכים להעביר שאלון ולנתח סטטיסטי), אנחנו אמורים להביא חידוש מחקרי כלשהו. חידוש כזה יכול לבוא לידי ביטוי בשימוש באוכלוסיה שלא מוזכרת/נזנחה בספרות המחקר. לכן, נביא מאמרים שדנים במשתנים כגון: קשרים בין אינטרנט לתרבות ולפנאי ונסתפק במחקרים שיכולים להיות קרובים מבחינת האוכלוסייה הנבדקת בהם, לאוכלוסיה שאנו מבקשים לבדוק.   

אם ניקח את הדוגמה השנייה:

תרומת גודל הארגון לפערי השכר בין גברים לנשים בתעשיות עם טכנולוגיות מסורתיות

נוכל להיות גמישים יותר בחיפוש המאמרים מכיוון שהאוכלוסייה שאנו בוחנים מהווה, ככל הנראה, חידוש מחקרי. לכן סביר שלא נמצא  מאמרים אקדמיים על אוכלוסיה זו בהקשר הנכון של העבודה. לכן, תדרשו לאתר מאמרים שמכסים בצורה המלאה ביותר את משתני המחקר המרכזיים: גודל ארגון ופערי שכר. מנגד, מספיק שתביאו מחקרים שמעידים על אוכלוסיות קרובות עד כמה שניתן (מבחינת זמינות המחקרים) לאוכלוסיה שאנו בוחרים לבדוק, ומכאן המחקר יעשה את "קפיצת הדרך" ואת ההשלכה המתאימה לאוכלוסיה שאנו בוחנים בעבודתנו.

 לדוגמה,

בהחלט יהיה מספיק לאתר מאמרים על פערי שכר בין נשים וגברים בחברות הי-טק או חברות מלכ"ר או כל מאפייני חברה או סקטור שמביא אותנו הכי קרוב (מבחינת זמינות מאמרים ) לפערי שכר בחברות מסורתיות.

שלב שלישי באיור: כמות נותרת מספקת גם לאחר סינון קריטריונים?

יש לנו ביד כמות של מאמרים לא מבוטלת, נוריד ממנה את אלו שלא עומדים בדרישות המרצה אם קיימות ואם לא, נוודא שהמאמרים הללו מעודכנים לפחות לעשר השנים האחרונות.

אם בכל שלב מתוך 3 השלבים המוצעים, התשובה שלנו היא לא, נלך שלב אחד אחורה וננסה ליצור בסיס נוח יותר לעבודת החיפוש.

2. נושא נישתי מידיי או חדשני

  חיפשתם נושא מעניין ככל שיהיה  אך גיליתם שהוא אזוטרי, בשולי המחקר או חדש? צפו לקבל מעט מאוד תוצאות חיפוש עד 0 תוצאות במאגרי הידע .  בדומה לכך, ככל שהנושא חדש יותר , יהיו עליו פחות מחקרים.

מה עושים:

1. נסו לחפש משתנים נפוצים במחקר בתחום.
2. נסו לחפש נושאים שגילם אינו נמוך מ -3 שנים. המאמר יכול להיות חדש (מהשנה בה אתם כותבים את הסמינריון) אולם המשתנים חייבים להיות משתנים שנחקרים בוודאות מזה מספר שנים ולא רק מהשנה הנוכחית.

3. תהליך בחירה הפוך  

סטודנטים נוטים להפוך את סדר עבודת בניית הצעת הנושא. רבים מתחילים לכתוב עבודה ברגע שהם מגבשים נושא  ובטרם חיפשו אם יש על הנושא הנבחר די חומר. תפנימו את ההתניות הבאות כטיפ פשוט אך קריטי לבחירת נושא בכל עבודה אקדמית:

1.  יש מאמרים מחקריים – יש עבודה עיונית
2. יש מאמרים +נתונים זמינים – יש עבודה מחקרית

מכאן ניתן להסיק גם הפוך:

1. אין מאמרים מחקריים – אין עבודה עיונית

    2. אין מאמרים או אין נתונים זמינים – אין עבודה מחקרית .

סרטון שמסביר את הבחירה ההפוכה בקיצור וביעילות(אנגלית)

נתקעתם בחיפוש ? פנו אלינו היום. חבל על הזמן..

עשו לנו לייק כדי שנוכל לדעת אם המאמר עזר .

נשמח לשמוע ממך הערות או הצעות לשיפור והרחבת תכני ההדרכה