פרק שיטה- רציונל השערות המחקר

סקירת הספרות השלימה לנו את הידע הדרוש לנו בתחום בו אנו עורכים את המחקר. היא גיבשה לנו את כל הידע סביב מהות המשתנים, הקשרים הקיימים וממצאים לגביהם. הבנה זו תסייע להבין כעת טוב יותר מה מבטאות התוצאות שיקבלו בפרק השיטה.

פרק השיטה מורכב ממספר ראשי פרקים:רציונל השערות המחקר, מדגם (כך תגבשו פרק מדגם מצויין), כלים , תהליך וממצאים .

ראשית, בעבודת סמינריון מחקרית מקובל להציג את השערות ( ראו פוסט קודם: מה קורה כשהממצאים אינם תואמים להשערות המחקר שלי) המחקר בתחילת פרק השיטה. זוהי הצהרת כוונות שבאה בראשית החקירה. את ההשערות אנו לא רק מציינים אלא גם חייבים לומר מה הוביל אותנו להחלטה בדבר הכיוון שלהן. כלומר, אנו חייבים להציג את "רציונל המחקר".

בניית רציונל מחקר לכל השערה היא משימה יחסית פשוטה. כלל אצבע הוא לאסוף מספר עדויות מחקריות מסקירת הספרות שלכם (ראו פוסט: סקירת ספרות: תמצות מאמרים אקדמיים ארוכים) שתומכות בכיוון הקשר בין שני משתני ההשערה , בדרך כלל 3-4 עדויות כאלו. מאחר ו 3-4 המאמרים שהבאתם תומכים בכיוון הקשר בין המשתנים, אתם יכולים לקבוע עם מידה רבה של ביסוס כי אכן ההשערה הינה בכיוון שנצפה במחקרים אלו.

דוגמה:

נניח שאתם משערים בהשערה הראשונה שקיים קשר חיובי בין מידת שימוש בפייסבוק לבין התנהגות השוואה חברתית.

נבנה פיסקה מהמחקרים שתרגמנו ונתחנו, שמראה כי הכיוון הוא  אכן חיובי. נניח, כי במחקר של Choen (2005) נמצא קשר חיובי מידת שימוש להשוואה חברתית בקרב......גם במחקר של Llord (2011) נמצא כי בקרב סטודנטים, שימוש רב יותר הביא לרמות גבוהות יותר של השוואה עצמית. מחקר של Gubby( 2012) מצא שקשר זה חזק יותר בקרב סטודנטים ככל שנלווית לפעולת הגלישה בפייסבוק פעולות של שיתוף תמונות וסרטוני וידאו.

לכן, לאור העדויות מן המחקרים כאן, השערת המחקר הראשונה תהיה:

קיים קשר חיובי בין מידת שימוש בפייסבוק לבין התנהגות השוואה חברתית.

בצורה זו נבסס את הרציונל לכיוון של שאר ההשערות שלנו .

עשו לנו לייק כדי שנוכל לדעת אם המאמר עזר .

נשמח לשמוע ממך הערות או הצעות לשיפור והרחבת תכני ההדרכה